מיומנה של עקרת בית נואשת... בסן פרנסיסקו

יום ראשון, 25 במרץ 2012

אאוץ'


אמנם הסיפור המסופר קרה די מזמן, אבל אין ספק שהוא דורש פוסט...

התמזל מזלנו (מזלי), ובווילג' בו אנחנו גרים, אסור בתכלית האיסור להחזיק מדיח כלים.
איצ'וק המסכן, לפני בערך 10 שנים, אמר שלא במחשבה תחילה: "אני ממש נהנה לשטוף כלים, זה מרגיע ונותן זמן לחשוב"... מסכן, הוא לא חשב שיש סיכוי שבמאה ה-21 לא יהיה לנו מדיח, ועוד יותר, לא חשב שאני אזכור לנצח את הצהרתו.... אבל אני... זוכרת גם זוכרת. ומכיוון שאני לא סובלת לשטוף כלים (בלשון המעטה), המסכן מוצא את עצמו לא מעט, עומד מול כיור עמוס, סקוץ' ביד, ויאללה... לעבודה.
מה הוא לא ניסה על מנת להתחמק מהעול הזה? שבר מלא כוסות!!!! אז אני פשוט הלכתי וקניתי חדשות... שבר מלא צלחות!!!! אז אני פשוט הלכתי וקניתי חדשות... עד שפעם אחת הוא ממש ממש הגזים...

ערב אחד, חזרתי לי לתומי, משיעור ספינינג מתיש ומעייף. הילדים כבר ישנו, מיכל, חברה שישנה אצלנו באותו הערב, ישבה בסלון, איצ'וק שטף כלים, ואני הלכתי להתקלח. באמצע המקלחת המפנקת, דפיקות חזקות על דלת האמבטיה: "ממי, תפתחי את הדלת", ואני אומרת: "רגגגע, אני באמצע מקלחת חמימה ומפנקת", ואז שוב דפיקות חזקות אף יותר: "תפתחי את הדלת עכשיו!!!!!", אוקיי, פתחתי! ומולי התגלתה סצינה מסרט אימה!! איצ'וק קופץ על רגל אחת, הרגל השנייה שותתת דם, הקירות עם שפריצים של דם והשטיח.... שאלוהים ישמור....
ועכשיו זה הזמן להתוודות שאני ממש לא יודעת לעמוד במצבים כאלה... פשוט לא יודעת לתפקד... אז מה עשיתי כתגובה ראשונה? כמו כל אישה נאמנה ואוהבת, סגרתי את הדלת (איצ'וק נשאר בחוץ), לקחתי מקל אוזניים והתחלתי לנקות את האוזניים! (על זה יובל המבולבל היה אומר עם לשון מגולגלת: "אווווו, לנקות אוזניים?? עכשיו??@#$%^??). איצ'וק שנשאר המום מסגירת הדלת מול הפרצוף שלו, היה עכשיו לגמרי בהלם כשראה מה אשתו עושה... "מה את עושה עכשיו??? בואי, חייבים לרוץ למיון", מה קרה?????? שאלתי ספק בהיסטריה, ספק באמוק. מסתבר שהוא פתח את הארון למעלה של הפודפרוססור כדי לפנות את הכלים ואז נפל עליו הסכין של הפוד פרוססור, ב-90 מעלות על הבוהן... והבוהן, סוג של בקושי נשארה תלויה שם (סלחו לי התיאורים, אבל אתם לפחות לא ראיתם את זה...)
זרקתי על עצמי טרנינג, איצ'וק עטף את הרגל עם 3 מגבות, השארנו את מיכל עם הילדים, ויצאנו לחדר מיון.

מעכשיו סרט האימה הפך להיות סרט מדע בדיוני...

הגענו למיון כשכל הדרך מהאוטו למיון  איצ'וק משאיר עקבות של דם. קיבלה אותנו מזכירה, שחבשה את איצ'וק, ואמרה שנחכה שרופא יראה אותו. אחרי בערך שעה הכניסו אותנו לחדר. בהתחלה נכנסה אחות, הורידה לאיצ'וק את התחבושת והלכה. אח"כ נכנס פרמדיק, שבכלל לא הסתכל על הרגל והתחיל לשאול את איצ'וק מאיפה אנחנו ומה קרה? והשאלה הבאה שלו היתה למרבה הפלא: "האם אתם יודעים לעשות חוסם עורקים ישראלי?(הם ככה קוראים פה לחוסם עורקים רוסי). ישר אמרנו שכן. אבל לפרמדיק זה לא הספיק והוא התחיל להדגים על הזרוע של איצ'וק איך עושים ח"ע ישראלי למקרה ששכחנו. הוציא מהתיק שלו חתיכת בד ועט והתחיל לעשות לאיצ'וק בזרוע ח"ע!!! והוא מסובב את העט ומסובב  ומסובב, עד שאיצ'וק המסכן איבד כל תחושה ביד והיא התחילה להסגיל...עכשיו כבר הזרוע ממש ממש כאבה לו והבוהן פחות.
תראו איך זה נראה מבחוץ... איצ'וק עם רגל מדממת, עומד מולו פרמדיק ועושה לו חוסם עורקים בזרוע!!! איצ'וק סובל!!!! ואני, אין, מרוב שזה הזוי... פשוט התחלתי לצחוק.
אחרי שיצא הפרמדיק ואנחנו נשארנו פעורי פה עם רגל מדממת ויד שכמעט נמוקה, נכנס בחור אסיאתי , שמח ומאושר, עם שרשרת הוואי על צווארו (כן, כן...), שבא לקחת מאיצ'וק דגימת רוק לבדיקת איידס. מה בדיקת איידס???? באמא'שכם יאללה, תתפרו לו כבר את הבוהן!!!!! האסיאתי הזה הפך להיות לעוד יותר הזוי, כשהוא שאל מאיפה אנחנו, ואמרנו ישראל, אז הוא אמר שהוא גר בעבר כמה חודשים בישראל, שאלנו איפה? והוא אמר בבית חשמונאי (מקום מגורנו בארץ!!!)... מה קורה פה לעזאזל???? איצ'וק שוכב עם בוהן מדממת, זרוע כואבת מאוד, לקחו לו בדיקת איידס, ואסיאתי עם שרשרת הוואי אומר לנו שהוא פעם היה שכן שלנו בבית חשמונאי.... מטורף!!!! אח"כ נכנסה אחות אחרת ששאלה אותנו שאלות על הביטוח ויצאה, נכנסה אחות שלישית הסתכלה על הרגל ואמרה שהיא קוראת לרופא (הגיע הזמן, באמת...), נכנסה הרופאה, הסתכלה על הרגל ואמרה שהיא תקרא למישהו לנקות את הבוהן ויצאה, נכנס אח רביעי הרדים לאיצ'וק את הבוהן, נכנסה אחות חמישית נקתה לאיצ'וק את הבוהן, נכנסה אחות שישית ונתנה לאיצ'וק זריקת טטנוס בזרוע הסגולה, חזרה הרופאה וסופסוף... תפרה לאיצ'וק את הבוהן המסכנה.
7 תפרים, 6 אחיות מטפלות, 4 שעות בחדר קטן והזוי, בוהן אחת מדממת וכואבת, זרוע אחת סגולה וכואבת ושני ישראלים מבולבלים שלא מבינים מה לעזאזל קרה פה ב-4 השעות האחרונות

אל דאגה חבר'ה, גם התרגיל הזה לא עזר לאיצ'וק. יום אחרי, הוא מצא את עצמו מול כיור עמוס, עם סקוץ' ביד, תחבושת ענקית על הבוהן... ו...יאללה לעבודה!!!

תכניסו ליומנים... אמצע יוני אנחנו מגיעים!!!

נשיקות לכווווולם, ובמיוחד לך.

2 comments:

  1. נו, ואחרי שאיצ'וק דימם על כל הדירה- ועוד (גוועלד) על השטיח, את מתפלאת ששולחים לכם מכתב פינוי? אני רק מופתעת שלקח להם כל כך הרבה זמן.

    השבמחק
  2. התגובה שלך בסדר, בטח יעל ב-ז הייתה אומרת לו שיפסיק להתבכיין... ועכשיו לקטע החשוב- מה האסייתי עשה לעזאזל בבית חשמונאי? יש לו משפחה פה, שנמסור לה ד"ש?

    השבמחק